ממליגה של דוד סימון

למרות שגדלתי בבית רומני-הונגרי (סבתא נולדה בטרנסילבניה ששכנה בגבול בין 2 המדינות) רוב האוכל שאכלנו בילדות היה הונגרי. איכשהו דווקא הצד הרומני היה פחות דומיננטי מבחינת האוכל, להוציא ממליגה שסבתא נהגה להכין. אמנם לעיתים רחוקות יחסית, אבל אצלי בלב היה למנה הזאת מקום שכולו חום של בית. אוכל כמוהו לא ראיתי בשום בית אחר בשכונה. 

לפני חצי שנה בערך, אחרי שסבתא חלתה וכבר לא יכלה לבשל, החלטתי לנסוע לאשדוד, לאחותה מירי, כדי ללמוד ממנה ומסימון – בעלה המופלא – לא להאמין שהוא בן 89! איך להכין את כל המאכלים שכבר קשה לשחזר.  לא כי אין את חומרי הגלם, כי חסרה לרובנו הסבלנות והיד מלאת הניסיון שיש להם. 

במשך שעות ראיתי אותו מכין מרק עוף, איקרה ביתית וממליגה. ובין רגע חזרו אלי המראות והטעמים של פעם.  

את הממליגה, שדוד סימן הכין בגרסת פרווה (כי אכלנו גם מרק עוף) זללתי לבד בצלחת. ככה, בלי כלום. קצת מלח וזהו. אבל לכם אני מביאה את הגרסה הקצת יותר משודרגת שמגישים עם שמנת חמוצה, גבינה מגורדת ורוטב שום שנקרא מוג’דיי שאמנם נהוג להגיש אותו עם קבב אבל אני כל כך אוהבת שום שאני אוכלת אותו עם כל דבר.