הקובה סלק הכי מוצלח שיש: מתכון שעבר בירושה מאמא של יהודית מורחיים

בשבילי קובה סלק זה בית של אמא! ריחות של יום שישי בצהריים, אהבה וגעגועים. מאז שאני זוכרת את עצמי, אמא שלי הייתה מכינה קובה בכל יום שישי.

אני יודעת שיש המון סוגים של קובה, אבל מאחר ומשפחתי פרסית בחרנית, סוגי הקובה שעלו על שולחננו הן קובה דלעת, קובה סלק וקובה במיה.

בכל יום שישי, כשהיינו חוזרים מבית הספר, היינו ניגשים קודם כל לסירים, פותחים ומריחים את סיר הקובה ואז לוקחים צלחת גדולה עליה מעמיסים אורז צהוב ולידו את הקובות עם הסלק וגם עמבה (שלא ישמעו) וזה היה הדבר הכי טעים בעולם!

כל השכנות שלנו, שבביתן לא הכינו קובה היו נכנסות למטבח של אמא שלי בעקבות הריח.

אמא הייתה עורמת להן בצלחת קובה עם המרק והן היו מתענגות על הטעם! על הדרך הן התכבדו גם בקציצות המטוגנות שנקראות אלו צ’אפ (תפוחי אדמה) וכמובן בטורשי הטעים שלה (חמוצים).

כמה חודשים לפני שאמא שלי נפלה וחלתה היא אמרה לי: “יהודית, בואי. אני מכינה קובה. תלמדי”. אני כמובן נעמדתי לידה וקיבלתי ממנה שיעור פרטי בלתי נשכח על הכנת קציצות קובה ומרק.

וכאן המקום בו אני רוצה להגיד: “אמא תודה לך על מתכון כזה נפלא, עכשיו כולם נהנים ממנו”.

אמא שלי ♥ תודה לך שהיית אמא כזאת נפלאה, אהובה ומלאה בנתינה לזולת. אמא את “אשת חיל מי ימצא“!